המסע להגשמה של עוד חלום מתחיל...

זה כבר כמה זמן שבוער בי הרצון לפתוח בלוג שעוסק בהגשמת חלומות. בלוג שיהיה עשיר בטיפים והכוונה להגשמת החלומות שלנו ובעיקר – בלוג שבו אוכל לשתף את הסיפור האישי שלי. את החוויות שלי, את ההתלבטויות, את הרגעים המרגשים וגם את הרגעים הקשים.. בתוך המסע להגשמה של עוד חלום – והפעם, זה אפילו לא החלום שלי...

ארה"ב , פלורידה. אז איך הגענו לכאן?

הגיע הזמן לתת קצת רקע, ולהסביר איך הכל התחיל...

באחת השיחות שהיו לי עם בן זוגי ושותפי לדרך, כשעוד רק הכרנו, הוא סיפר לי שפעם היה לו חלום לנסוע לארה"ב ללימודי טייס ולעשות הסבה מקצועית לטייס. הוא סיפר שעד לפני שנה הוא עוד חסך כסף למטרה הזאת.. אבל אז.. הוא הסתכל על המציאות והבין שזה לא ראלי. זה לא ראלי לעזוב את העבודה שלו והמעמד שהוא צבר שם כל השנים, זה לא ראלי כי זה מאוד יקר והוא לא הצליח לחסוך את כל הסכום, זה לא ראלי כי הוא כבר מבוגר מדיי ובגיל הזה לא עושים הסבה... וזה לא ראלי כי יותר חשוב לו עכשיו למצוא את האחת ולהקים משפחה (דווקא את החלק הזה מאוד אהבתי לשמוע ;-) )

בעודי מקשיבה לו בשקט ובאמפתיה, תוך שאני מהנהנת להסכמה עם דבריו, בתוך ראש שלי התחוללה סערה שלמה! מה???!!! יש חלום ולא עוזבים הכל ומתמסרים אליו??? בגלל כסף??? בגלל שרוצים לשמר את העבודה?? הבנתי שהחלום ננטש כי הוא לא מצליח לראות איך זה יכול להיות בכלל אפשרי והעניין הזה לא נתן לי מנוחה.

כמובן, בגלל שרק הכרנו... והוא מצא חן בעניי מאוד (מאוד!)... לא רציתי להפחיד אותו עם כל הרעיונות הגרנדיוזיים שלי על שינוי.. ובעיקר לא רציתי ללחוץ על מקום שעדיין לא בשל לעיכול... וככה, בחרתי באותו זמן לשתוק ולהנהן... אבל זה לא עזב אותי לרגע.

הרי, בשביל מה אנחנו חיים פה אם לא בשביל להגשים את החלומות שלנו?!..

ואם להיות כנה עד הסוף... אז החלום הזה שלו, פגש גם את החלום הפרטי שלי... חלום שיש לי כבר הרבה שנים - לנסוע לחו"ל ולחיות שם לתקופה של שנה שנתיים. להתנסות בתרבות אחרת, עולם אחר, שפה אחרת, חוויות חדשות.. תמיד רציתי לעשות זאת והיה לי חשוב שזה יהיה עם בן זוג ולא לבד. מבחינתי, זה היה רק עניין של למצוא את בן הזוג ולחכות שההזדמנות תגיע...

וככה הזמן חלף, הקשר שלנו התהדק – התחתנו!! J (הוא לא ידע למה הוא נכנס... ;-) ) ואחרי כמה שיחות עומק, התחלנו לבדוק את ההיתכנות של הגשמת החלום הזה. כמה זה עולה, כמה זמן הלימודים, איפה כדאי ללמוד... ככול שדיברנו על זה יותר וככול שביררנו על זה יותר פרטים ככה זה התחיל להרגיש יותר חי ויותר אפשרי.

העבודה האמתית הייתה להתמודד עם הפחדים שלנו. גם הפחדים של כל אחד מאיתנו בנפרד וגם של שנינו כזוג. מהר מאוד הבנו שאת מסלול הלימודים הזה הכי משתלם לעשות בפלורידה שבארה"ב, והפחדים התחילו לחגוג ובענק...

מה יהיה???? איך אפשר לעזוב ה-כ-ל לכזאת תקופה?... יש לי עסק מצליח, יש לי מוניטין שבניתי, יש לי תלמידים ומטופלים שנכנסו לי ללב.. מה יהיה עם כל זה??? ומה עם המשפחה והחברים? זה כ"כ רחוק.... והכסף... מאיפה נגייס את הכסף שחסר לנו, ובכלל, איך נוציא את כל החסכונות שלנו על זה... ומה יהיה??? מה יהיה שם? הרי הוא ילמד כל היום ומה אני אעשה בעיירה קטנה ונידחת שלא קורה בה כלום.... ואיך זה ישפיע על הזוגיות שלנו? ומה יהיה כשנחזור??? איך נתחיל מאפס? אין לנו אפילו מקום לגור... ומה יהיה??

כמה שאנחנו מוטרדים מה"מה יהיה" הזה... כמה אנרגיה וכמה דאגות אנחנו מייצרים סביב זה. על כמה שינויים אנחנו מוותרים בחיים כי אנחנו לא יודעים "מה יהיה אם"... כשבעצם, אנחנו גם לא יודעים מה יהיה אם נשאיר את הדברים ללא שינוי.. הרי אין לנו אפשרות לדעת מה יהיה בכל מקרה... הרי כל ניסיון שלנו לשלוט במה שיהיה ממילא אבוד מראש...

לכן עדיף פשוט לסמוך על עצמנו. לסמוך על עצמנו שבבוא העת, אם יקרה משהו לא צפוי נדע איך להתמודד איתו. לסמך על עצמנו שיש לנו מספיק עזרה וכלים – ודיה צרה בשעתה. וכך, במקום לאמלל את עצמנו כבר עכשיו בגלל סצנות דמיוניות שעוד לא קרו, אנחנו יכולים להעביר את הפוקוס למה שקורה עכשיו. לבחור, להתנסות ולחוות את החיים. להתמודד עם מה שכן נמצא עכשיו במציאות ולהתקדם צעד צעד מבלי לדעת – מה יהיה...

התהליך הזה כמובן לקח זמן... זמן של עיכול, זמן של התמודדות. כל פעם צץ לו פחד אחר.. ואם זה לא יצליח?? ואם לא נסתדר? ואם הלימודים קשים מדיי... ואם... ואם... עם הזמן סיגלתי לי את ההרגל להחליף את המשפטים האלה שמתנגנים לי בראש ולשאול במקום – ואם זה כן יצליח?! ואם כן נסתדר? ואם הלימודים ממש מעניינים..... להזכיר לעצמי ולנו שיש עוד אופציה! שלא רק הפחדים שולטים, שזה אפשרי להצליח!

היופי הוא שבכל פעם שעשינו עבודה עם הפחדים משהו במציאות נפתח ועוד הזדמנות נוצרה בדרך להגשמת החלום – כשהפחדים משתחררים היקום משתף איתנו פעולה. פגשנו "במקרה" זוג שעשה בדיוק את אותו מסלול בפלורידה, ההוצאות שלנו ירדו וכסף התחיל להגיע בדרכים יצירתיות... ועוד ועוד סימנים שזו הדרך הנכונה...

עברו קצת יותר משלוש שנים – והינה אנחנו בשדה התעופה עם משפחה וחברים, אחרי שקיפלנו את כל החיים שלנו, מתרגשים ופוחדים מאוד... ואם זה כן יצליח?!....

פלורידה, Here we come.....

ההמשך יבוא...

חגית